רפואת צמחים מסורתית ומודרנית

צמחי המרפא ליוו את האדם, היכן שלא יהיה, מאז שחר האנושות. 

עלים, פרחים, פיטריות, שורשים, פירות וקליפות גזע – מבחר אינסופי של חלקים שונים ממינים שונים,  שניתן להכין מהן מרקחות לריפוי הגוף והנפש.

צמחי המרפא אשר מותרים לשימוש רפואי בישראל ואתם אני עובד, מכילים מגוון אדיר של פריטים מכל רחבי העולם ומשלל מסורות רפואיות: 

הרפואה הסינית, ההרבליזם האקלקטי של אירופה, מסורות הילידים האמריקאים, הרפואה היוונית-ערבית ובתוכה הקאנון הרפואי של הרמב"ם

מעבר להיותם כלים רפואיים יעילים ורבי עצמה, צמחי המרפא ידידותיים לגוף ועובדים אתו בהרמוניה מושלמת. בכך, הם מהווים כלי תמיכה ואף אלטרנטיבה מושלמת לשלל תרופות אשר כופות על הגוף תהליכים שונים, ובמקרים מסויימים אף גורמים יותר נזק מתועלת. 

מאחורי רובם המכריע של צמחי המרפא עומדים מאות ואף אלפי שנים של ניסיון קליני, אשר מגובה במחקרים מדעיים עדכניים.

כהרבליסט מודרני, אני שם דגש רב על הכרת הידע המסורתי לעומקו ודואג לשלבו עם מדע מבוסס ראיות, כולל עידכון שוטף במחקרים, מהם יש יותר ויותר בשנים האחרונות. 

בסקירה קצרה זו נבחן את ההבדלים בין ראיית העולם של רפואת הצמחים המסורתית לבין זו המודרנית.

      רפואת צמחים מסורתית

רפואת הצמחים המסורתית / עממית מתבססת על הידע שהצטבר בקרב תושבי אזור מסוים בעולם על השימושים הרפואיים שבצומח מסביבם. 

כל אזור בעולם מאכלס עולם צומח וחי בהתאם לאקלים, לאדמה ולעוד משתנים רבים אשר שורים בו. 

עד העת המודרנית עצם רווחתם והישרדותם של בני האדם היה תלוי בהיכרות אינטימית עם אותו עולם, ותוך רכישת כבוד עצומה אליו. 

ברוב שיטות הרפואה המסורתיות נהוג לראות בצמחים כישויות חיות לכל דבר. בהתאם לכך, יש להם אופי, נטיות ותכונות ייחודיות משלהם.

כאמור, בני האדם השתמשו בחושים שלהם על מנת להכיר את צמחי המרפא. למידע שנקלט באותם החושים ישנה חשיבות רבה… לטעם, למרקם, לצבע ולטמפרטורה של כל צמח וצמח ישנה חשיבות רפואית שכן היא מרמזת לנו על יכולותיו

לדוגמא: הטעם המתקת ייחשב ל"מזין" הגוף ומערכת העצבים, הטעם המר ירמז לנו שהצמח מסלקים טפילים ומזיקים מהגוף, צמחים בעלי מרקם רירי יסייעו לחידוש הרקמות הריריות בגוף, צמחים חמים יסייעו "להניע" תהליכים גופניים ונפשיים, צמחים אדומים חיוניים ללב וכלי הדם ועוד.

מעניין לראות, שברובם המוחץ של המקרים ישנה הלימה בין השימושים המסורתיים לבין המידע העולה מהמחקרים המודרניים:

צמחים אשר תוארו כ"מרים ומסלקים" התגלו כמכילים מולקולות אנטיביוטיות אשר מסלקות מזיקים (וירוסים, חיידקים, אמבות, פטריות וכו'), צמחים אשר תואר כ"מסלקי שדים" התגלו כמכילי חומרים נוגדי דיכאון וחרדה (כגון מרווה ו-היפריקום), הצמחים האדומים התגלו כמכילים את המולקולה "ליקופן" אשר הוכחה כיעילה לטיפול בבעיות לב וכלי דם ועוד ועוד…

ניתן לסכם את עולם רפואת הצמחים המסורתית כגוף מצטבר של מידע אשר הלך ונבנה במשך דורות רבים של רופאים ולמדנים בשילוב של התבוננות, ניסיון ואינטואיציה.

      רפואת צמחים מודרנית 

אם הרפואה העממית רואה בצמחים ישויות חיות שניתן לתקשר איתן, זו המודרנית רואה בהם כחומרים כימיים טבעיים שיש להבינם על ידי פירוקם. 

אם המידע הועבר בעת העתיקה מדור לדור באופן מילולי וציורי, השנייה מעבירה את המידע בצורת רישום, תיעוד וקטלוג קפדני

בעוד שהמסורת נוהגת להכיר את הצמח על פי רישומי החושים והאינטואיציה, המדע המודרני יתרכז בחיפוש אחר המולקולות הפעילות בצמח ובידודם.

ניתן לומר שרפואת הצמחים המודרנית התחילה כבר במאה ה – 12, כאשר רופאים כגון הנזירה הגרמנייה הילדגרד מבינג'ן ו- הרמב"ם שלנו במצריים החלו לתעד ולקטלג בכתב חומרים רפואיים שונים, דבר אשר לא היו נהוג עד אז. 

במקרה של הרמב"ם,  ממשיך דרכם של הרופאים הדגולים היפוקרטס וגלנוס, הוא אף ידוע כחוקר אשר נתן חשיבות עליונה למתן ראיות ולהפרכת אמונות תפלות ברפואה, כמו באמונה הדתית, ועל כך זכה במקום של כבוד בספרי ההיסטוריה של הרפואה המערבית.

גלגולה הנוכחי של רפואת הצמחים המודרנית התחיל ברוסיה הצארית של המאה ה-19, כאשר המדענים הבכירים באימפריה חקרו צמחים שונים במטרה לסייע לחיילים של האימפריה רוויית המלחמות לקצר את זמן ההתאוששות שלהם ולחזק אותם פיזית ומנטלית. 

אותם מחקרים, אשר ברובם נעשו על שורש הג'ינסנג הסיבירי ו- שורש הרודיולה, ניסו לבודד את החומרים הפעילים בצמח, לתעד מדדים שונים הקשורים להחלמה בקרב החיילים ולחפש דרכים להפיק כמויות גדולות מהצמח. 

אותם כלי מדידה, אשר הלכו והתפתחו במהלך העשורים (ועדיין מתפתחים), חיוניים להכרה עמוקה יותר של הצמחים. 

הצמחים אשר מותרים לשימוש במדינות מפותחות כגון ארה"ב, גרמניה וישראל נחשבים לצמחים אשר הוכחו כבטוחים לשימוש ובעלי סיכון קטן עד אפסי. יתרון נוסף בהבנת החומרים הפעילים שבצמחים הוא שיפור היכולת לשלבם יחד עם תרופות קונבציונליות. 

הבנה מולקולרית ומדעית של הצמח מבטיחה שילוב מוצלח עם תרופות מוכרות ואף החלפה שלהם במקרים המתאימים ובליווי מקצועי.

"פטריית הזחל" ומלחמתה בוירוס covid-19

החודש (אוגוסט 2021) הצטרפה פטריית הקורדיספס לרשימה של צמחי מרפא אשר נחקרו והוכחו כיעילים לטיפול בוירוס ה"קורונה" ולמניעתו, ואף זכו להכרה מהממסד הרפואי העולמי. מה עושה אותה כל כך מיוחדת? ומדוע תהליך התרבותה נראה כאילו נלקח מסרט אימה?

קרא עוד »

פטריית קורדיספס ("Cordyceps")

ברפואה הסינית הפטרייה ידוע בשל השפעתה הרפואית המשמעותית על שיקום הריאות במצבים של מחלות נשימה שונות. ואכן, מחקרים מודרניים מצביעים על הפטרייה כמסייעת להתגבר על מחלות ריאתיות שונות

קרא עוד »

לוח הטיפוסים של האנאגרם – כיצד לקרוא אותו? ומה הוא יכול לספר לנו על עצמנו?

הגרסה החדשה שלי ללוח האנאגרם! הלוח מהווה את הבסיס לשיטה המדהימה הזאת ומהווה תנאי הכרחי לתרגול יעיל. מוזמנים לנסות ולזהות את הטיפוס שלכם ושל קרוביכם, להגיב ולשאול ככל העונה על רוחכם.

קרא עוד »