בפברואר 2019 המגזין הוותיק "חיים אחרים" הוציא גיליון המוקדש לנושא "אכזבה", ובמסגרתו ראיינו מומחים מתחומים שונים. שמחתי להיענות לבקשתם ולכתוב על הנושא מהזווית שלי, כהרבליסט ומטפל רגשי. מהי בכלל תחושת האכזבה שבני האדם עושים מאמצים כבירים להימנע ממנה? כיצד היא בכלל נוצרת בתודעה? איך זה נראה במוח עצמו? כיצד ניתן לנצל את התחושה המרירה הזאת לטובתנו?
מכעסו של אלוהים על אדם וחווה ועד אהבתם הנכזבת של רומיאו ויוליה. מהתקוממות עמים על מנהיגיהם ועד לעולל המשתטח על רצפת הקניון לאחר שלא קיבל את הממתק שרצה. בסרטים, באגדות ובשירי פופ – לפעמים נדמה שהאכזבה היא התופעה המכוננת והעוצמתית ביותר בחוויה האנושית.
קצת כמו צל שמלווה את תולדות בני האדם עד שהתרגלנו אליו והפסקנו להבחין בו, היא שזורה באופן זה או אחר בנרטיב הקולקטיבי והאישי של האנושות. האכזבה, הפחד ממנה, ובעיקר הדרך בה אנו מתמודדים איתה, היא אחד הגורמים הדומיננטיים ביותר בעיצוב ראיית העולם הרגשית והתפיסה המנטלית של דתות, תרבויות ועמים.
במובנים רבים, חוויות אכזבה הן גורם מרכזי בעיצובו של האינדיבדואל והן גם אלה שמסבות לו הכי הרבה סבל. למעשה, ניתן אף לומר שחלק ניכר מהקשיים והכאבים שחווים אנשים אשר פונים לטיפול רגשי קשור באופן זה או אחר לאכזבה.
באיזה אופן?
אם נתייחס לקשיים מנטליים נפוצים כמו דיכאון וחרדה, החוויה שלרוב יתארו המטופל או המטופלת תהיה של רגש שלילי ועוצמתי כתוצאה מפער בין תמונה מנטלית עתידית שיצרו, לבין מה שחוו בפועל כשאותו "עתיד" הגיע. על אותו משקל, אדם עלול להיות נתון ללחץ רב בעקבות ציפייה לאכזבה עתידית. בכל מקרה, אותה התעסקות במה שהיה או במה שעתיד לבוא במקום ברגע ההווה, הן מתכון בדוק וידוע לחוויית סטרס מתמשכת, כמו אותם דיכאון וחרדה- עם כל המופעים הפיזיים הנלווים לכך.
לעיתים המטופל או המטופלת מייחסים את מקור הסטרס ישירות לחוויית אכזבה מהעבר או חשש מאחת כזאת, אך ברוב המקרים אותה אכזבה מסתתרת בשכבות העמוקות יותר של התודעה, מוסווית תחת סימפטומים נפשיים ופיזיולוגיים אשר מסבים לאדם סבל וכאב מבלי ששם לב לכך.
פעמים רבות מדובר בחוויית אכזבה מהילדות או משנות-העשרה המוקדמות המעצבת ראיית עולם שמלווה את האדם חיים שלמים, כמו מעין עדשה שהתעצבה אל מול עיניו ודרכה הוא בוחן ולומד את העולם. בעקבות חוויה המתפרשת בעיניו כ"מאכזבת", לומד הילד או המתבגר להעריך את עצמו, את יכולותיו ואת הדרך בה הסובבים תופסים אותו. אותה ראיית עולם יכולה בקלות להיות מייאשת, בודדה וכועסת- במיוחד כאשר הוא נתון לביקורת והאשמה של הסביבה הבוגרת. בעוד שחווית האכזבה היא חלק מובנה מחיי האדם, ניתן לתעל אותו לרגשות שונים ומגוונים- וחלקם אף בריאים ומפתחים.
אתה מכנה את האכזבה "חוויה" ולא "רגש". מדוע?
כי יש הבדל גדול בין השניים. חוויה היא אירוע מסויים בציר הזמן, ואת אותו אירוע ניתן לפרש בדרכים רבות- לפעמים כואבות וקשות ולפעמים מקדמות וחיוביות. רגש, לעומת זאת, הוא תוצר הלוואי של אותה הפרשנות. לדוגמא: אישה אשר חוותה אכזבה לאחר פרידה מאהוב ליבה עלולה לפרש את הסיטואציה כסימן לכך שהיא לא ראויה להשיג את הגבר האידיאלי עבורה, וייתכן שכעת עליה להתפשר בבחירת בן הזוג העתידי. מן הסתם, פרשנות זו עתידה ליצור שפע של רגשות קשים כמו עצב, כעס, תסכול, חרטות על העבר ופחד מהעתיד. באותה מידה, אותה החוויה יכולה לקבל פרשנות אחרת, לפיה היא ברת מזל שנחסכו ממנה יחסים עתידיים עם גבר שלא בוחר בה באמת, וכעת היא יודעת לבחור באופן מדויק ומתאים יותר את בן הזוג הבא שלה- מחשבה אשר תעורר רגשות חיוביים בהרבה מזו הקודמת.
פרשנות מחודשת לחוויות מאכזבות היא לגמרי אפשרית ואוצרת בתוכה מרפא ונחמה רבה, במיוחד לאחר הכוונה ואימון נכונים. עיצוב מחדש של הנרטיב בעקבות פרשנות חדשה הוא, במובנים רבים, ליבו של הטיפול הרגשי.
ציינת קודם שחווית אכזבה יכולה לבוא לידי ביטוי בסימפטומים פיזיולוגיים שונים. אתה יכול לתת דוגמא?
הכל תלוי בפרשנות לאותו אירוע "מאכזב" ובעיקר לרגשות שאותה פרשנות מביאה איתה. ישנם משתנים רבים לתוצאות הרפואיות האפשריות וכל מקרה לגופו, אך ניתן לראות שאותו הרגש שהתעורר ישפיע בתורו על רקמה או איברים מסוימים בגוף בשלל תהליכים חשמליים, כימיים וביו-מכניים- אותם נכנה בשם הכללי אנרגיית "צ'י". לדוגמא, באופן מסורתי אנו מייחסים אכזבה ממקור הפרנסה לאלמנט האדמה ולרגש הדאגה (Worry), אשר נוטה ליצור בעיות או חסימה באנרגייה או ה"צ'י" של הקיבה, הטחול והשרירים- אותם איברים המיוחסים לאלמנט זה. במקרה זה נראה תופעות כמו אולקוס, עייפות כרונית וחולשת מערכת העיכול. לעומת זאת, אכזבה מעניינים רומנטיים ורגש העצב (Sadness) הנלווה אליהן, מיוחס לאלמנט האש ומקושר ללב, לפריקרדיום (מעטפת הלב) ולכלי הדם. במקרים כאלה יהיה ניתן לראות תופעות בעלות אופי קרדיולוגי, כמו נטייה למועקה באיזור החזה בעקבות היצרות של העורקים הכליליים (העורקים אשר מזינים את הלב בדם מחומצן), פלפיטציות (שינויים מהירים בקצב הלב) ואף שיבוש בתפקודים הקוגנטיביים- המיוחסים במסורות רבות ללב גם כן.
לא סתם בשפות שונות קיימים מושגים כמו "שומר בבטן" או "לוקח ללב"- כיישות פסיכו-פיזית, ישנו תהליך פידבק תמידי בין העולם הרגשי לגוף הפיזי של האדם.
כיצד מתייחס עולם הרפואה המודרני למושג הנקרא "אכזבה"? איזה בעיות רפואיות הוא צופה כתוצאה מחוויות אכזבה?
הקשר המתבקש והצפוי ביותר אליו מתייחסים הוא בין חוויות אכזבה מכוננות לבעיות דיכאון כרוני, אשר נדמה שהולכות ונהיות נפוצות יותר ויותר בתרבות המערבית. ההתמקדות היא במנגנונים המוחיים והעצביים הגורמים לתחושת האכזבה- ואלה המושפעים ממנו עמוקות. מחקר שנעשה באונ' קליפורניה ממש בשנה שעברה על ידי פרופ' רוברטו מלינאו הצליח לבודד את התהליך הכימי הספציפי הנגרם במוח ברגע שאדם מפרש חוויה כאכזבה. מסתבר שמח "מאוכזב" מעלה את רמת הנוירוטרנסמיטור גלוטמט (Glutamate), אשר נחשב כמתווך כאב ומעורר סטרס ומוריד ביחס ישיר אליו את נוכחות הנוירוטרנסמיטור גאבא (GABA), המשרה תחושת רוגע ונינוחות. ניתן לראות את אותה פעילות כימית כ"מפסק כיבוי" כללי, אשר גורם לאדם להתכנס ולאבד טעם בדברים שבעבר נהנה מהם. כאשר החוויה חוזרת ונשנית והתופעה הנוירולוגית מתרחשת בתדירות גבוהה – האדם בסיכון גבוה יותר לצאת מאיזון כימי במוח ולהיכנס למצבים של דיכאון קליני.
מה היא לדעתך דרך הטיפול הטבעית היעילה ביותר לטיפול בבעיות רפואיות ונפשיות המלוות לחוויות אכזבה?
לדעתי, כמו כל אתגר רפואי, הסוד בתהליך ריפוי מוצלח הוא תשומת לב כפולה לתהליכים שהגוף עובר במקביל לאלה הנפשיים- ומתן מענה לשניהם במקביל. לעיתים יש מקום לטיפול בכלים טבעיים כמו צמחי מרפא לחיזוק הרקמה או האיבר שנפגעו מהרגש השלילי המתמשך ובמקרים מורכבים יותר ניתן אף להשתמש בצמחי מרפא נוגדי דיכאון, אשר מאזנים בדיוק את אותם המנגנונים הכימיים והאנרגטיים שציינו קודם באופן ידידותי לגוף, ובכך מאפשרים לאדם "לחזור לעצמו" בקצב שטבעי לו.
לא פחות חשוב מכך כאמור, הוא התהליך המנטלי-תודעתי הנלווה לתהליך הריפוי. בעזרת טכניקות נוירופלסטיות כמו NLP (תכנות מוחי-לשוני), מדיטציה ואפילו שיחה טיפולית- ניתנת לאנשים האפשרות לבחון את חוויית האכזבה, לעבד אותה – ולהציע לה פרשנות אחרת וחיובית הרבה יותר.
האם ישנם צדדים חיוביים כלשהם לתחושת האכזבה?
בוודאי! האכזבה היא תוצר אבולוציוני ייחודי לבני האדם ויש לכך סיבה טובה. עם כמה שזה נשמע אירוני- היא מהווה מקור דלק אדיר לתהליכי התפתחות ומוטיבציה אשר מכסים את כל האספקטים האנושיים- המקצועיים, הרוחניים, הרומנטיים ועוד. בנוסף, חוויות אכזבה מאפשרות לנו לעצור לרגע, לנוח מהמאמץ, להתייחס לצרכים שאולי הזנחנו ולתכנן מסלול מחדש ליעד מדויק יותר. חשוב לזכור שחוויית אכזבה תמיד קשורה לנרטיב שהאדם מספר לעצמו. היא רק אופציה אחת לפרש את המציאות מתוך אופציות רבות.
לפעמים די רק בתובנה הזאת כדי להביא להקלה גדולה.
