- שורש השוש (Glyccyrrhiza glabra או Gan cao) נחשב לצמח הנפוץ ביותר ברפואה הסינית. כה נפוץ, שהוא משמש להכנת כ- 75% מהפורמולות הסיניות מסורתיות!
- אחד מכינויו של הצמח הוא "צמח 12 המרדיאינים", שכן הוא צמח המרפא היחיד אשר משפיע על כל מערכות הגוף, ללא יוצא מן הכלל.
- כאדפטוגן קלאסי, השימוש בשורש משמש בעיקר לעידוד וזירוז תהליכי החלמה מחוסר איזון ממושך הנותן סימניו בגוף ובנפש.
- אחד מסודותיו של הצמח טמון בחומרים הפעילים שבו (ובעיקרם גליצריזין), אשר מדמים את מבנה הורמון הקורטיזול ("הורמון הסטרס") ובכך מסייעים לגוף להשתקם מהר יותר לאחר תקופות עקה, עם דגש על חיזוק ואיזון הציר ההורמונלי בגוף (הכולל חיסון, עיכול, נשימה ומערכות רבייה).
- אותם חומרים פעילים הופכים את השוש לצמח המוביל לגמילה מתרופות סטרואידליות.
- אופיו הלח והקריר של הצמח הופך אותו ליעיל במיוחד לטיפול בתופעות חום ויובש – שיעול כרוני, שיקום רקמות ריריות במערכת הנשימה והעיכול, הפרעות גיל המעבר, עצירות כרונית, פסוריאזיס, דלקות "חמות" ועוד.
- יתרון נוסף באופיו הלח של השורש – הודות לרכיביו הריריים (מוציליגנים) – הוא יכולתו לסייע באיחוי כיבים שונים במערכת העיכול – אולקוס עם או בלי חיידק ההליקובקטור, קרוהן, קוליטיס, פיסורות, טחורים ועוד.
- כמו אדפטוגנים נוספים, גם שורש השוש מסווג כ- Nervine Tonic – כזה אשר מעצים ו"מתקן" את מערכת העצבים והרקמות השונות הבונות אותה.
- בנוסף, הוא מוגדר כ- Hepato protective – כזה שהוכח מחקרית כמשקם רקמות כבד ותורם רבות לתהליכי די-טוקס תקינים בגוף.
- טעמו המתוק (מאוד) של שורש השוש הופך אותו לצמח "מהרמן", אותו מוסיפים לפורמולות שונות על מנת לשפר את טעמם ולהפכם קלים יותר לעיכול.
- כפי שמשתמע מכינויו הבינלאומי, השורש מהוה את הרכיב העיקרי בממתק הליקריץ ("סוס").
פעולות רפואיות עיקריות של שורש השוש:
משקם בלוטות תריס ואדרנל, מחזק ומזין מערכת עצבים, נוגד עצירות, משקם ומזין כבד, נוגד עווית, נוגד שיעול, מכייח מרכך, מחזק ומזין מערכת חיסון, נוגד דלקת, נוגד חמצון, משקם רקמות ריריות, מאחה כיבים, נוגד אלרגיה, מרכך ומלחלח
* שימו לב! כל האמור באתר הינו למטרות למידה בלבד, ואינו תחליף לטיפול רפואי. לא מומלץ לצרוך צמחי מרפא ללא השגחה מקצועית.
